נעים להכיר מולי, למי שלא מתמצא בתחום – מה זה מיינדפולנס ?
במשפט אחד, מיינדפולנס – בעברית 'קשיבות' – היא היכולת להתמקד ולהיות קשוב ומודע לחוויה האישית בזמן הווה, ללא שיפוטיות מיותרת. טיפוח ופיתוח היכולת הזו מניע תהליך פסיכולוגי, שמוביל בהדרגה לתחושת רווחה ושקט פנימי. זהו כמובן תחום רחב, כך שמשפט אחד לא ממצה את מלוא המשמעויות.
למי שלא מכיר את התחום, אני חושב שנכון לדבר בעיקר על קורסי המיינדפולנס למתחילים וקורסי MBSR – שמציעים פורמט מובנה להקניית האימון והתרגול של מיינדפולנס בחיי היומיום.
מה זה בדיוק קורס MBSR ומה זה קורס מיינדפולנס למתחילים?
בשני המקרים מדובר בקורסים מעשיים המיועדים בעיקר למתחילים (מסיבות שונות מגיעים גם אנשים עם ניסיון בתרגול).
MBSR אלו ראשי תיבות של Mindfulness Based Stress Reduction, או בעברית: הפחתת מתחים באמצעות קשיבות. MBSR הוא מבנה של קורס בן 8 שבועות, אשר פותח בארה"ב כבר לפני מספר עשורים לצורך הקניית האימון במיינדפולנס למתחילים. המודל זכה להצלחה רבה בעולם. 8 השבועות כוללים 8 מפגשים קצרים בני 2.5-3 שעות ובנוסף יום אחד ארוך לקראת סוף הקורס.
קורס מיינדפולנס למתחילים הוא מסגרת דומה במטרותיה אבל יותר גמישה מבחינת בניית הקורס על פי ההבנה של כל מנחה. גם בקורס זה יש סדרה של 8 מפגשים, לרוב ללא יום תרגול ארוך.
בכל מקרה, שני הקורסים מביאים לאותה נקודה בסוף. יכולת להמשיך להתאמן באופן עצמאי במיינדפולנס.
מעניין. איך הגעת לתחום הזה בכלל?
כ 20 שנה אני עוסק בהתמדה ובמסירות בתרגול הבודהיסטי של מדיטציית ויפאסנה, שזו למעשה מדיטציית מיינדפולנס. זה התחיל כי פשוט רציתי להיות יותר מאושר, וגיליתי במיינדפולנס ארגז כלים שמסייע לי להשיג בדיוק את זה. עם הזמן והצטברות הניסיון קיבלתי הזמנות להנחות אחרים וזה הפך למה שאני עוסק בו בקביעות.
אז בעצם מיינדפולנס וויפאסנה זה אותו דבר?
בעבר, הדרך היחידה להיחשף לאימון במיינדפולנס היתה יציאה לתקופה של שבוע או עשרה ימים בשתיקה במקום רחוק ומנותק. לזה מקובל לקרוא קורס ויפאסנה, למרות שמשמעות המילה ויפאסנה היא 'ראייה בהירה' – שהיא תוצאת האימון במיינדפולנס. כך שקורס ויפאסנה הוא למעשה קורס לאימון אינטנסיבי במיינדפולנס.
עם השנים התפתחו דרכים אחרות להקנות את האימון הזה לאנשים שלא היו מעוניינים להתנתק מהבית לזמן ארוך וחיפשו משהו עם עטיפה קצת פחות "רוחנית". כך נולדו הקורסים של MBSR ומיינדפולנס למתחילים.
אמרת שמיינדפולנס מעניק 'ארגז כלים' שמסייע לאנשים להיות מאושרים. תוכל להסביר?
מדובר בכלים או צורות אימון שונות שמתרגלי מיינדפולנס מיישמים ביומיום – במהלך הקורס וגם אחריו. המכנה המשותף לכלים ולתרגילים, הוא שהם תורמים להגברת המודעות העצמית. לא מדובר במודעות עצמית במובן האנליטי או האינטלקטואלי, זו לא חפירה בנפש כדי לפענח איך נוצרו אצלי בעיות שונות.
הכוונה להתבוננות שקולה ואובייקטיבית על חוויות חיינו כפי שהן, מרגע לרגע, בזמן הווה. החוויות האלה כוללות את הגוף על תחושותיו, הנשימה, שערי החושים, הרגשות והמחשבות. התהליך מגביר בהדרגה את היכולת לחוות דברים בצורה יותר שלמה ומלאה, עם פחות התנגדויות לחוויה. עושים את זה גם במדיטציה בעיניים עצומות וגם במהלך היום תוך כדי ההתנהלות הרגילה.
הרי מה כל החיים שלנו? מרדף אחרי תענוגות ומאבק בחוויות הלא נעימות. בשני המקרים אנחנו לא מסופקים. המחיר של המרדף הזה בא לידי ביטוי באופנים שונים: החל מזמזום מתמיד של אי-נחת, חוסר שביעות רצון וכמיהה מתמדת ל-'עוד', וכלה בתופעות החריפות של דיכאון, חרדה, זעם או אומללות קיומית.
מה שלומדים להבין דרך האימון הוא שהסבל הזה לא בהכרח נובע מההתרחשות שאנחנו פוגשים, אלא יותר בגלל האופן בו אני מתייחס לחוויה. האם אני מוכן לקבל את החוויה כפי שהיא כרגע? או שאני מתנגד ונלחם בחוויה הלא הנעימה ומשתוקק ונצמד לחוויה הנעימה? די ברור שבמקרה השני אני סובל יותר.
יש עוד דברים בארגז?
חלק חשוב בארגז הכלים הוא הגברת המודעות להתנהגות ולדיבור שלנו. עד כמה אנחנו פוגעים או מיטיבים עם אנשים? בגלל הגברת המודעות מתחילים לראות בצורה ברורה את הקשר בין ההתנהגות שלי כלפי אנשים לבין מידת האושר שאני חווה. כשאני מדבר או פועל בצורה פוגעת – אני זה שסובל. אפשר לקרוא לזה אתיקה של אי פגיעה או פשוט להשתדל להיות בן אדם טוב.
מה חשוב לך להקנות למשתתפים, כמנחה שחושף אותם לאימון במיינדפולנס?
חשובה לי הגישה המעשית, שזה יהיה ברור ובגובה העיניים. גיליתי שזה עוזר. היכולת לבצע שינוי פנימי לא קשורה לכמות הידע או היכולת האנליטית. זה היופי של מיינדפולנס, זה מתאים לכל אחד, מכל רקע.
זה לא קורס במדעי המוח, בפילוסופיה בודהיסטית או בפסיכולוגיה (אם כי יש נגיעה בעולמות האלה, כי הם ההקשר). הלימוד בקורס הוא לא דרך הגות על הסבל האנושי וגם לא דרך קריאת מאמרים. זה קורס לאנשים מעשיים. אם אני רוצה ללמוד לנגן על גיטרה או פסנתר – זה שאקרא על מוזיקה או אפילו אקשיב למוזיקה לא ממש יסייע לי אם לא אנסה לנגן, כל יום.
אתה מדגיש שהלמידה היא מאד פרקטית, דרך עשייה ואימון.
בדיוק. צריך להגיע לשיעורים וללמוד את הכלים, ואז להתאמן הרבה בבית. ההשתתפות כוללת ממד חזק של מחויבות ותרגול, בכדי שהכלים מהשיעור יופנמו בהדרגה לחיים שיש בהם מודעות, מיקוד, איזון פנימי, חוסן, אינטליגנציה רגשית, הקשבה ואמפתיה.
בשביל כל אלה צריך להתאמן הרבה – מיינדפולנס בהחלט אינו סוג של 'פתרון קסם'. למעשה, קורסי המתחילים, כשמם כן הם. זו רק התחלה לקראת חודשים ושנים של התפתחות הדרגתית. לכן, מי שמגיעים, ממש צריכים להצטייד בסבלנות, נחישות, והתמדה.
המשתתפים שמגיעים לקורס יודעים את זה?
חשוב לי להסביר להם שאין פתרונות אינסטנט, אלא פתרונות עומק שדורשים התמדה. הדרך היא לעתים מהנה, מעניינת ונחווית כמו מסע הרפתקאות לתוך עצמנו. אבל לפעמים כן, החוויה מאתגרת. בטווח הקצר האימון לא תמיד מרגיע. מדובר בתהליך שהולך ומעמיק לאורך זמן.
למי הפעילות מתאימה?
הקהל שמגיע אלינו לקורסים הוא מאד מגוון – החל מחיילים ועד פנסיונרים, נשים וגברים מכל תחומי העיסוק. כולם אנשים 'רגילים' ופרקטיים, ולא כולם אנשים 'רוחניים' שמתעמקים בדתות או בפילוסופיה. חלק מגיעים מתוך סקרנות, אבל מאיך שאני מתרשם, הרוב באים מתוך רצון לסבול פחות ולמצוא יותר נינוחות ושלווה בחיים. מי שבא היה רגיל לחפש את האושר בכל מיני דרכים חיצוניות – לעשות כסף, לארגן חיים נוחים, משפחה, התעסקות בבריאות הגופנית וכדומה. כל זה כמובן חשוב ולפעמים זה מצליח, אבל לפעמים לא כל כך. במקרים כאלו, אולי מתחילים להסתכל פנימה, ולחפש פתרונות קצת יותר עמוקים, אבל שיהיו מעשיים – איך לחיות טוב יותר. יש אנשים שמגיעים לזה בגלל אירוע דרמטי כמו אובדן, מחלה או פרידה, ויש שדווקא 'סתם' בגלל הרגשה שמשהו לא עובד להם עם החיים האלה. בסופו של דבר כולם מחפשים שיפור בחיים.
מה הקשיים האופייניים במהלך רכישת הכלים של מיינדפולנס, בקורסים שלך?
התרגול הזה מנוגד לאינטואיציות והרגלי החשיבה שאנשים מכירים כל החיים. אני מתכוון בעיקר להתבוננות עצמית שהיא מקבלת ואיננה שיפוטית. הרעיון שניתן להשיג שחרור פנימי דרך תשומת לב לעצמי שבה אני רק מזהה ומקבל את מצבי כפי שהוא – נראה לחלק מהמשתתפים לא הגיוני. יש ספקות טבעיים, ולוקח זמן עד שנבנה אמון בתרגול.
קושי אחר הוא יותר פרקטי – האימון במיינדפולנס מצריך בין השאר זמן לשבת כל יום לתרגול מדיטציה, ולחלק מהמשתתפים יש חיים ממש ממש עמוסים. אז כן, צריך זמן לתרגל, וחוץ מזה צריך גם סבלנות עד שהתרגול נושא פרי ורואים תוצאות.
מה אתה שומע ממי שסיימו את קורסי המבוא במיינדפולנס?
הרבה אנשים יוצאים מהקורס בחוויה של תגלית. גילו אפשרויות חדשות. יש שאומרים שפתאום יש להם תקווה ואפילו אמונה שאפשר לשפר את החיים. מתפתחת יכולת לקבל את עצמם כמו שהם, עם פחות ביקורת עצמית מכאיבה, וזו חוויה של חסד גדול .
עוד דבר בעל ערך זו ההבנה שיש להם ביד סט כלים לעבודה עצמית בלי תלות בגורמים חיצוניים. זאת המהות של מיינדפולנס – אדם יכול לעבוד עם עצמו, לשפר את חייו, לפתח יכולות ולהניע שינוי לטובה.
התלמידים מספרים לי שהם מרגישים את התוצאות בחיים, לפעמים זה אפילו תוך כדי החודשיים של הקורס! – מצליחים לישון טוב, פחות מתעצבנים על הכביש, מסוגלים להקשיב לילדים, מצליחים לקבל החלטות, מתנהלים יותר ברוגע מול מחלות או כאבים כרוניים, ועוד המון דברים. זה אינסופי.
בגלל זה רוב גדול של התלמידים רוצים להמשיך לתרגל.
תודה רבה על השיחה הקצרה – אבל בהחלט מרתקת. משהו אחרון לסיכום?
תמיד משמח ומעניין אותי לפגוש את האנשים החדשים שבאים לקורסים עם תהייה, עניין וסקרנות לגלות משהו חדש, שהוא בעצם בכלל לא חדש. בסוף מתברר שזה יותר כמו להיזכר במשהו שנשכח. האמנות של לחיות את החיים.