לפעמים זה מתיש. אנחנו לא מצליחים לקבוע איזה החלטות טובות לנו. ההתלבטות יכולה להיות פעוטה, כמו לאיזו מסעדה לצאת בערב, או כבדת משקל, כמו השאלה האם להתחתן. בחירות אלה נתפסות כגורליות במיוחד בגיל צעיר; ההתלבטות בין תחומי לימוד באוניברסיטה יכולה להדיר שינה מעינינו ולהטריד אותנו במשך שבועות.
התודעה העומדת מול אינסוף האפשרויות שהעתיד טומן בחובו טווה תסריט אחר תסריט ומנסה לנבא את התוצאה הטובה ביותר. כך נוצר מתח. אנו שואפים להשיג החלטות טובות שיניבו את התוצאות הטובות ביותר עבורנו בעולם בלתי צפוי. זוהי שאיפה שאינה ניתנת למימוש, שכן העתיד אינו ידוע. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לנסח תסריטים אפשריים לעתיד בהתבסס על ניסיון העבר או על היכרותנו העצמית, למשל לקנות חולצה לבנה ולא כחולה כיוון שבעבר אמרו לנו שלבן מחמיא לנו. אך אף אחת משתי הדרכים אינה אמינה כמדריך להתמצאות בעתיד. העבר חלף הלך לו יחד עם הסיטואציות בהן היינו. יתרה מזאת, גם אנחנו משתנים ללא הרף ולעולם איננו יכולים להיות בטוחים ברגע מסוים מי אנחנו בדיוק ומה מתאים לנו.
אנחנו שוכחות שאיננו בוחרות חלק גדול ממה שקורה לנו. האם אנחנו יכולות לבחור באושר או באומללות, באהבה או בכעס? אנו נמצאות בצומת דרכים, מתאמצות להכריע בין ימין לשמאל, ואגב כך שוכחות את כל ההתרחשויות שלא בחרנו, שהובילו אותנו לאותו צומת. אנחנו מנסות לקבל החלטות כמו אם לקחת מטרייה, אבל את מזג האוויר לא בחרנו. רבים מהאירועים שקורים לנו אינם בשליטתנו, הם מתרחשים בכל מקרה. אנחנו רק מדמיינות שאנחנו בוחרות הכול, מתוך תפיסה מופרזת של כוחנו. ליתר דיוק, ל"עצמי" שיושב בתודעה ומדמה עצמו למפקד או מנהל בכיר בעל כוח יש תפיסה מופרזת של כוחותיו.
בואו נעשה תרגיל קטן. נסו להיזכר בפעם האחרונה בה "בחרתם" ללכת לבית קפה ו"בחרתם" משהו מהתפריט. שימו לב לאופן שבו הבחנתם רק בבחירות אלה ולא ברצף של מאות השפעות, קטנות וגדולות, אשר הביאו אתכם לאותה סיטואציה: הייתם בסביבה, נמשכתם לעיצוב המקום, הייתם רעבים או זקוקים לקפאין, ואולי היה לכם זיכרון חיובי מאותו בית קפה. האם ה"בחירה" מהתפריט הייתה באמת בחירה, או ביטוי של התניות חיוביות ושליליות מן העבר, שנבעו למשל מהמזון שהוריכם נתנו לכם בילדותכם? אנו שוחים בים של השפעות, כך שיש לנו פחות חופש משנדמה לנו, ואנחנו יכולים להירגע ולזרום.
אבל ההפך גם הוא נכון. באופן פרדוקסלי, יש לנו גם יותר חופש משנדמה לנו. לעתים קרובות אנחנו חיות במצב של טייס אוטומטי. ההרגלים שלנו מנהלים אותנו, וההרגל הגדול מכולם הוא השכחה. כאשר אנחנו מבחינות בדפוסים של מחשבה ופעולה, וכאשר אנחנו זוכרות להיות נוכחות באופן מלא בכל רגע בחיינו, אנחנו רואות עד כמה כל מצב הוא פתוח וגמיש וכי יש לנו כוח גדול ליצור שינויים ולקבל החלטות באופן אחר,אנחנו בוחרות לעשות דברים בלתי צפויים, להיות מקוריות ועצמאיות. דוגמה קלאסית לכך היא ההתניה היומיומית שאנו סופגות מהתקשורת, מפרסומות ומהאנשים הקרובים אלינו. כאשר אנו מזהות את האופנים בהם כל אלה מעצבים את תודעתנו ומצמצמים את יכולתנו לחשיבה עצמאית, עולם שלם של אפשרויות נפתח בפנינו.
בחירות בחיים הופכות קלות בהרבה אם אנו מתעוררים קצת וחיים בהתאם לשלוש תובנות מרכזיות:
- אירועים מתנים ומכוננים אותנו מחדש מרגע לרגע. אנחנו לא בוחרים באירועים – הם בוחרים בנו. תובנה זו מסירה מעלינו משא כבד של צורך מתמשך לקבל החלטות ולנסות לעצב את עתידנו. אנו יכולים להתבונן בהווה הנפרש לפנינו ומציע לנו את הפתעותיו בלי ההכרח להכריע. אנו יכולים להיות יותר רעננים ויותר ילדיים ולהעריך את מה שמתרחש במקום לנסות לשלוט בתוצאות. כאשר עלינו לבחור בין החולצה הכחולה ללבנה או בין שני קורסים באוניברסיטה אנו עושים זאת ללא מתח, מכיוון שאנחנו לא מרגישים שהכול באחריותנו. אנחנו פשוט הולכים לכיוון שנראה לנו מתאים.
- אם אנו חיים באופן מודע, ולא על טייס אוטומטי, נפתח בפנינו עולם של ספונטניות ושל חופש. איננו רוצים לצפות בחיים שלנו באופן פסיבי ולהיסחף אחר אירועים, כמו בסיפור המפורסם על האיש שהלך לחדר השינה כדי להחליף חולצה לארוחת הערב ואז התבלבל וחשב שהגיעה שעת השינה, התפשט והלך לישון, לתדהמת אורחיו. הפתגם אומר "רק דגים מתים שוחים עם הזרם", ואילו אנחנו רוצים לחיות במלוא מובן המילה. אם אנו מתעוררים לטבעו המקורי של כל רגע, אנו חיים עם פוטנציאל גדול יותר ואפשרויות רבות נפתחות בפנינו.
- למעשה, אנו תמיד בוחרות באופן ספונטני. אם נתבונן נראה שרוב החישובים, הניחושים והקשיים המלווים כל בחירה הם עקרים, כמו ניסיון ללכת על מים או ללחוץ על דוושת ההאצה בניוטרל. כאשר לבסוף נופל הפור זה קורה בן רגע, לעתים קרובות לאחר שהחשיבה המאומצת התישה אותנו. אם אנו מתעוררות להבנה זו, אנו יכולות ללמוד לקבל החלטות ספונטניות, אינטואיטיביות ומיידיות, להתעלם מכל הבלבול התודעתי וכך לקצר במידה רבה את תהליך הבחירה.
תובנות אלה הן לא עניין טכני, אלא חלק בלתי נפרד מחיים רוחניים ומודעים. בחיים מסוג זה, התביעה לבחור ולמצוא כיוון מתחלפת בהכרה אמיתית במה שטוב עבורנו, מסייע לנו ומקנה לחיינו כיוון יציב ובריא. ראיית התמונה הרחבה עוזרת לנו לזכור שאף בחירה אינה כה חשובה. אחרי הכול, כל ההתלבטויות קשורות במה שאני רוצה או לא רוצה. אם הרצונות והצרכים שלי אינם כה קדושים, הבחירות מפסיקות להיות הרות גורל.
See Stephen's web site for his teaching program – English Web Site and his facebook page- Facebook: Stephen Fulder Awaken Now. He teaches several online courses on Buddhist teaching and practice – The View – online Dharma school.
Hebrew Web Site