מהי גישת ההתמקדות מאת ירדן כרם

מהי גישת ההתמקדות

ההתמקדות הינה דרך להכרת עצמי. היא אחת הדרכים המרתקות והמעניינות להבנה של האדם את עצמו. זו דרך חיים של מודעות עצמית, מסוג אחר.

הדבר הראשון שההתמקדות מבקשת היא פאוזה ומוכנות להיכנס פנימה, לשים לב אל הגוף ואל תחושותיו.

ברגע שעצרנו לרגע על מנת להיות במצב של "קשיבות" – אנו בוחרים נושא להתמקדות, נושא שאותו אנו רוצים לחקור, להרגיש ולחוות – בדרך של ההתמקדות.

הייחודי להתמקדות הוא ההקשבה לגוף, או שימת הלב פנימה כדרך למפגש עם עצמי. ההתמקדות מניחה כי לכל נושא או עניין בחיינו יש תחושה גופנית שנוצרת לגבי כל עניין ועניין. כלומר, באם אני חושבת על עניין א' תיוצר תחושה גופנית מסוימת ואם אני חושבת על עניין ב', תיווצר תחושה גופנית אחרת. התחושה הגופנית הינה קצה הקרחון של הידע שיש בגופנו כלפי הנושא. שימת לב אל הגוף ואל התחושות שלו, מביאה עימה בזמן לא זמן את הידע שיש לנו כלפי הנושא. הידע הזה עולה על פני השטח ומגיע להכרה שלנו, אך הוא מגיע בצורה שהוא מגיע – דרך מחשבות, רגשות, דימויים, תחושות גופניות, מילים שמגיעות מעצמן, ביטויים, צבעים שאנו רואים, זכרונות, תובנות שמגיעות וכדומה. לכל הדברים האלו, לכל מה שיכול להגיע מעצמו, יוג'ין ג'נדלין, מפתח גישת ההתמקדות קרא בשם – felt sense.

הדבר הראשוני והמיוחד להתמקדות הוא שאנו שוהים לצד ה felt sens, נותנים לו להתהוות. אין שם הבנה שיושבת מוכנה מראש אלא יש משהו שמתהווה, שנוצר תוך כדי שימת הלב פנימה.  

הדבר השני הוא האיכות המקבלת של ה felt sens – אנו סקרנים לגביו, רוצים לתת ל felt sens להתהוות, מתוך מקום של קבלה מלאה של מה שמגיע. יש בנו מוכנות לפגוש את הכל. האיכויות של המתמקד הינן סקרנות, עניין במה שמגיע ומוכנות לקבל את מה שמגיע ללא שיפוט, ביקורת, צנזורה או התנגדות.

האדם שמלווה את הסשן, אנו קוראים לו המקשיב או המלווה – גם הוא מכיל בתוכו את האיכויות האלו – הקשבה עמוקה, סקרנות, עניין וקבלה רדיקאלית של כל מה שמגיע.

המלווה ממחיש איכויות אלו על ידי ההדהוד. המלווה מהדהד את למתמקד את מה שהמתמקד אומר. כלומר, המתמקד שם לב פנימה, נותן לגוף שלו להיות עם נושא שהוא בוחר בו ושם לב מה מגיע – רגש, מחשבה, תחושה גופנית, דימוי וכדומה. כאשר מגיע משהו – המתמקד מתאר את מה שהגיע. הוא נותן לגוף לבחור את המילים המדויקות לתאר את מה שהגיע. הוא לא מנסה להיות מובן או חכם, הוא לא מנסה שיבינו אותו – הוא רק מתאר את מה שהגיע. והמלווה מהדהד לו את הדברים שהוא אמר.

איכות נוספת היא המוכנות להיות ללא הבנה מלאה של הדברים – אנו שוהים לצד ה felt sens ומה שמגיע – מגיע. אנו מוכנים ופתוחים למשהו שהוא בהתחלה לא ברור, לא מובן, לא בהכרח הגיוני, רציונלי, קוגניטיבי.

אנחנו מוכנים לשהות לצד הלא ידוע. במשך הזמן הלא ידוע, במרבית המקרים – מקבל צורה ונהפך למשהו מובן. במרבית הסשנים, לאט לאט מתבהרת התמונה ואנו מבינים את המילים, הדימויים והתחושות הגופניות שהגיעו. הלמידה של עצמנו הינה למידה עמוקה מאד, שכוללת את כל המימדים שלנו כבני אדם.

ראינו, כי לאחר שאנו מבינים את מה שהגיע, לאחר שהגוף העלה את כל הידע שצבור בו – קורה שינוי. אנו קוראים לזה בשם felt shift = תפנית תחושתית. אנו משתנים – ישנה הקלה, או הבנה, או מחשבה חדשה, פרספקטיבה חדשה על הנושא, או שהגוף מוצא אנרגיה לעשות משהו שלא עשה קודם וכדומה.

השינוי הגיע רק מעצם הקשבה לעצמנו. הוא קורה כביכול מעצמו, הוא אורגני, אין שם מאמץ לשינוי או הבטחה לעצמי שממחר אעשה כך וכך.

יש משפט מאד יפה של ג'נדלין: "כל הרגשה רעה היא אנרגיה פוטנציאלית לקראת דרך קיום נכונה יותר, אם מעניקים לה את המרחב הדרוש לה כדי לנוע לקראת תיקונה".

ההתמקדות מניחה כי אנו רוצים לחיות טוב. תחושות רעות מגיעות על מנת שנקשיב להן, משום שההקשבה אל התחושות הרעות תביא איתה לא רק הקלה אלא אפשרות לצמיחה והתפתחות אישית.

אבל, מה שכל כך יפה בהתמקדות, הוא שההתמקדות אינה רק עוד טכניקה לפתרון בעיות חיים – היא הרבה מעבר לזה. הקיום שלנו, ההוויה שלנו מתפתחת, גדלה, צומחת למרחבים רחבים יותר מהנושא או הבעיה שאיתה הגענו.

אנו לא רק מטפלים בעצמנו – אנו גדלים ומתפתחים.